פסקי דין

ניהול תיק רשלנות רפואית.

ת.א. 54431-06-14 - התביעה נדחתה בפס"ד, לאחר תום ניהול הוכחות.

ערעור בעליון ע.א. 8710/17 - הוגש עי התובעים - הערעור נדחה גם כן.

הלכת זועבי שהתקבלה בתיק זה סימנה לראשונה את גישת ביהמ"ש העליון בסוגיה המורכבת של השילוב בין הטיעון הקליני רפואי לטיעון של האמונה הדתית, אשר עלה בכמה וכמה מקרים בעבר. המדובר בטענה לפיה יש להכיר במגבלות האיסלאם לפיהן ניתן לבצע הפסקת היריון עד 120 יום מההתעברות כבסיס לקבלת תביעות במקרים בהם ההמלצה לסיום ההיריון ניתנה לאחר תום מנין ימים אלו. סוגיה מורכבת ורבת פנים זו הייתה המשך של סדרת פסקי דין מחוזיים בהם זכינו בעבר בסוגיה זו, ובה נקבע כי קריטריון זה לא יכול לשמש כאמת מידה נזיקית משפטית להטלת חבות על רופא אשר נובעת כתוצאה ממגבלות דתיות של התובעת.

ת.א. 245-04 - התביעה נדחתה.

ע.א 7756/07 – ערעור – נדחה.

נגיף ה-CMV מהווה את הסיכון השלישי בהיקפו לפגיעות בעוברים טרום לידתם. במהלך שנים רבות נבחנת שוב ושוב האפשרות בארץ וברחבי העולם להציע לכלל היולדות בדיקות סקר לניבוי פגיעה מסוג זה בעוברים. עד לעצם היום הזה – אין הנחיה קלינית של משרד הבריאות או של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה להמליץ או לבצע בדיקת סקר זו. הטענה אשר עמדה בבסיס הדיון בתיק זה הייתה כי אף בהעדר הנחיה כעניין שבחובה משפטית, חייבים ליידע כל אישה בהיריון בדבר קיומה של הבדיקה ובמיוחד לנוכח פשטות ביצועה. במקרה זה לא יודעה האישה בדבר קיומה של הבדיקה (היא לא הראתה סימני הידבקות במהלך היריונה) ובנם נולד כשהוא פגוע במחלה. ביהמ"ש בדיון ארוך ועקרוני קיבל את טענת 'מכבי' וסייג את היקף תחולתה של חובת היידוע, אחת החובות המרכזיות בדיני הרשלנות הרפואית וקבע גדרות ועקרונות לקיומה.

פסה"ד דעת הרוב ניתן מפי השופט אליקים רובינשטיין וברוב של 2 נגד אחד. אנו ייצגנו את מכבי ואת ד"ר עוזי דן והבאנו לדחיית התביעה.

ת.א. 5193/03 פלוני נ' מאוחדת - התביעה התקבלה.

ע"א 7416/12 - ערעור בעליון – התקבל!

תמצית עניינה של פרשה זו נסוב סביב 2 טענות: האחת, כי אין די שהרופא ייתן את המלצתו (במקרה הזה - הפסקת היריון) כל עוד לא פירט את כלל הסיכונים בפני בנה"ז, הרי שיחוב בנזיקין. הטענה השנייה הייתה כי בנה"ז בסירובם להפסיק את היריון שעו להנחיית הרב שלהם.

לאחר קבלת התביעה בביהמ"ש המחוזי הוגש על ידנו ערעור מטעם קופ"ח מאוחדת, וברוב של 2 נגד 1, הערעור התקבל ובמסגרתו נכתב מפי השופט עמית (ראש ההרכב הנשיאה נאור ז"ל), שקבע בין היתר כי אין מקומם של אנשי דת בהחלטות קליניות, וכמו כן כי במארג היחסים בין בנה"ז לרופא, ובמכלול הנתונים, יותר מסביר להניח כי בנה"ז היו מודעים או יכלו להיות מודעים לסיכון כה מוכר בציבור, של נזקי פגות.

ת.א. 053143/0912 - ריבית ההיוון

ריבית ההיוון הינה כלי מרכזי בחישוב היקף הפיצוי המגיע לנפגע, בכל תחום דיני נזקי הגוף בדיני הנזיקין. בתמצית - המדובר בהפחתה לה זכאי הנתבע בגין העובדה כי הפיצוי הוא חד פעמי, ומגלם בתוכו הוצאות והפסדים אשר הנפגע היה אמור להוציא או להפסיד בעתיד, ומשכך ולאור עקרון "השבת המצב לקדמותו" זכאי הנתבע לקזז את הערך המשוער של ה"רווח" של הנתבע כתוצאה מהקדמת התשלום בפסק הדין והאפשרות להשקיע כסף זה ולקבל בגינו ריבית.

סוגייה זו עלתה על הפרק במס' תיקים בשנים האחרונות לאור הורדת שיעורי הריבית הבנקאית בארץ ובארה"ב. משכך, צפה פעם נוספת השאלה האם גם ראוי בהתאמה להוריד את ריבית ההיוון משיעור של 3% ל 2%. המשמעות של כל שינוי בשערי ריבית ההיוון מסתכמת במאות מיליוני שקלים במשק, בכל שנה אקטוארית.

ביהמ"ש העליון החליט לדון בסוגיה ומשרדנו מונה מטעם כלל קופות החולים להצטרף להליך כנציג מטעמם. במקביל, גם ייצגנו את הקופות בוועדה שכונסה ע"י משרד המשפטים בסוגיה זו. תוצאת פסק הדין הייתה להותיר את ריבית ההיוון על כנה (3%) כפי שנטען על ידנו. למשרדנו היה חלק נכבד בהשגת תוצאה זו.

שלום ת"א, ת.א. 8689-10-18 - תיק שנוהל על ידינו בביהמ"ש השלום בת"א. אנו ייצגנו את קופ"ח מאוחדת. נתבעה יחד איתנו גם מדינת ישראל שיוצגה ע"י משרד אחר.  התיק נסוב סביב השאלה האם במהלך מעקב ההיריון הוחמץ ממצא של ריבוי מי שפיר שלו היה מתגלה היה בו כדי להביא לבדיקות נוספות, שהיה בהן כדי לגלות את היות העוברית סובלת ממומים ולהפסקת ההיריון על ידי ההורים ומניעת לידת היילודה במומיה.

אנו כאמור ייצגנו את קופ"ח מאוחדת שם נערך מעקב ההיריון (המדינה נתבעה על נושא אחר שנגע לפעולותיה לאחר הלידה ולאחר פטירתה של היילודה). בכל הנוגע לגבי מאוחדת – שם עיקר התיק, התביעה נדחתה! ביהמ"ש, כב' הש' צ'כנוביץ', דחה את כלל טענות התביעה כנגד טיב מעקב ההיריון שבוצע, הוא קבע כי המעקב התנהל באופן נכון וכי לא היה כל ממצא שדרש העמקת או הרחבת הבדיקות. עוד נדחו גם הטענות במישור הקשר הסיבתי לפיהן גם לו היו נערכות בדיקות אלו היו מבוצעות לאחר גיל החיות (שבוע 24) מועד לגביו הצהירו התובעים כי לא היו מפסיקים את ההיריון לאחריו. גם הטענות שעלו מצד התביעה כלפי המדינה – נדחו. התביעה נדחתה במלואה. עד היום לא הוגש ערעור.

ת.א. 16010-02-18

התיק נסוב סביב טענה לרשלנות רפואית באשר להחמצת מום בסקירת מערכות מוקדמת לגביה נטען כי לו היה מאובחן במסגרת 120 הימים הראשונים של ההיריון התובעת יכולה הייתה להפסיק את ההיריון בהתאם לדתה ולאמונתה. על אף קביעה פוזיטיבית של החמצת המום בסקירה, התביעה נדחתה על בסיס העדר קשר סיבתי ונקבע כי כל עוד רופא הפגם בהמשך ההיריון (קרי, המום אותר בהמשך ההיריון וההורים עודכנו על הימצאותו ועל משמעויותיו והוצע להם להפסיק את ההיריון אך הם סרבו, נקבע כי ניתן בידי ההורים מלוא המידע והאפשרויות שיש לרפואה להציע וכי ההיריון נבחן על פני כל תקופת קיומו ולא רק על 120 הימים הראשונים. משהתובעים בחרו שלא להפסיקו הרי שהתנתק הקש"ס הנדרש להוכחת התביעה. 
התביעה נדחתה. בביהמ"ש העליון נדון ערעור שהוגש מטעם התובעים (על דחיית התביעה) ושם מבלי להפוך את קביעות ביהמ"ש המחוזי, ניתן פיצוי על פגיעה באוטונומיה בלבד, בגובה 550,000 ש"ח.

ת.א. 018654-04-19 עליון רע"א 1519/20

תיק זה התנהל ב-3 ערכאות - משלום ירושלים דרך מחוזי ירושלים ועד ביהמ"ש העליון. במרכזה של תביעה זו עמדו 2 סוגיות משפטיות: האחת, הקשר בין אירוע תאונתי (ת"ד) לבין טענה במישור הרשלנות הרפואית, והשניה גדרותיה של עילת הפגיעה באוטונומיה אשר הואצה בשנים האחרונות והפכה לאחד מהטיעונים המרכזיים בתביעות מסוג זה.

ביהמ"ש העליון קיים דיון ארוך מאלף וממצה בסוגיות אלו וקבע את גדרותיה של טענת הפגיעה באוטונומיה, אשר מפס"ד זה ואילך, הפכה מטענת סל לטענה ספציפית עם גבולות ברורים.

בשלום – התביעה נדחתה כנגדנו. במחוזי – כנ"ל. העליון לאחר דיון מקיף כאמור הותיר את הקביעות על כנן ואשרר את דחיית התביעה. משרדנו ייצג את ביה"ח הנתבע. 

ת.א. 6636-01-18 שלום ת"א.

תביעת רשלנות רפואית במהלך ניתוח קיסרי שבוצע לתובעת במסגרת ביה"ח בילינסון השייך לשירותי בריאות כללית. אנו ייצגנו את בילינסון - שירותי בריאות כללית והבאנו לדחיית התביעה ואף לפסיקת הוצאות לטובתנו ולחובת התובעים.

נקבע ע"י ביהמ"ש כי "בנתונים שהיו לצוות הרפואי, התובעת לא הוכיחה כי ביה"ח כשל בטיפול הרפואי שניתן לה – היא לא נבדקה באיחור, ומשנבדקה כל ההליך הניתוחי התבצע בלוח זמנים סביר, ללא כל "בהילות" או לחץ של הצוות הרפואי בחדר הניתוח. עוד נקבע שהסיבוך שארע הוא סיבוך ידוע ומוכר שעלול לקרות וקרה, אך לא בשל רשלנות. מכאן, שגם סיבוכים משניים לאקסטנציה ולדימום כחסימת מעיים, חום והמטומה אינם תוצאת רשלנות, והתובעת כפי שאישר דר רביע המומחה מטעמה, החלימה לחלוטין מכולם". כאמור התביעה נדחתה.

ת.א.54431-03-14

משרדנו ייצג את שירותי בריאות כללית. התביעה כנגד הכללית נדחתה.
התביעה עוסקת בחיסון המשולש (DTP) אשר ניתן בשנת 1992. טענת התביעה היא כי החיסון הוביל לדלקת מוח (אנצפלטיס) שגרמה לנזק נוירולוגי אצל פעוט שהיה בעת האירועים בן כשנה.

תביעות בגין נזקי חיסונים הינן תביעות שיש בהן עיסוק רב וסוגיות רוחב ארוכת שנים עם התדיינות משפטית לא מועטה כאשר על הפרק התנגשות שבין הצורך לחסן ילדים מפני תחלואה משמעותית ובכל להגן על ילדים אחרים שלא יידבקו, לבין טענת הנזקים הנטענים העלולים להיגרם כתוצאה מעצם החיסון. כאמור התביעה כנגד הכללית נדחתה ולא הוגש ערעור בגין דחייה זו. במהלכי הערעור שהתקיימו הערעור היה כנגד המדינה בלבד (שלא הייתה מיוצגת על ידנו).

ת.א. 58719-11-12

תביעה זו עניינה בהתרשלות בטיפול בתובעת ובאי אבחון היותה סובלת מהידרוסלפינקס, אשר בעטיה, לטענתה נבצר ממנה להרות. לשיטתה, אילו הייתה התופעה מאובחנת מבעוד מועד, כי אז היה בידה להרות וללדת.

התביעה הוגשה כנגד שלושה מומחי פיריון מובילים בהיותם מומחי הפריון אליהם פנתה לאורך השנים וכנגד מכבי, הקופה בה הייתה חברה שם נבדקה במהלך השנים על ידי רופאים בתחום המיילדות והגניקולוגיה ועברה עשרות בדיקות US (אנחנו ייצגנו את הרופאים).

ביהמ"ש דחה את התביעה וקבע כי התובעת לא סבלה מהתופעה ומכל מקום, לא השכילה להוכיח ברמת הוודאות הנדרשת כי לקתה בה, קל וחומר, כי בעטיה נמנעה השרשת עוברים.

התובעת ערערה על פס"ד בעליון.

בית המשפט העליון (ע"א 4164/18) דחה את הערעור וקבע כי הוא אינו מוצא צידוק ענייני ו/או משפטי להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו ע"י השופטת מרוז בבית המשפט המחוזי (לוד) שהתרשמה באופן ישיר ובפרט כאשר מדובר בחוות דעת ועדויות שבתחום הרפואה.

עוד קבע בית המשפט העליון כי גם אם המערערת סבלה מהידרוסלפינקס היא לא הוכיחה קשר סיבתי בין התופעה של הידרוסלפינקס לבין אי יכולתה להרות.